שניר
מהבית שלנו אפשר לראות את החרמון. אפשר לראות כשיש עליו שלג, או יותר נכון – אי-אפשר להגיד לילדים
מהבית שלנו אפשר לראות את החרמון. אפשר לראות כשיש עליו שלג, או יותר נכון – אי-אפשר להגיד לילדים
לפני כעשור רכשנו מזרן פוטון גדול ועבה במיוחד שהפך לפיתה עם השנים. אז כשנעדרתי לכמה שעות מהבית, בעלי
הפויקה שלנו Our POYKE Pot יום אחד בעלי חזר מהעבודה תוך כדי גרירת צעדים במסדרון. הסתבר שהוא גורר
את רישיון הנהיגה שלי הוצאתי עוד כשהייתי חברה של בעלי הראשון. הוא היה נהג מרוצים תחביבי עד מקצועי,
לבד פעם הייתי חייבת את השקט שלי. עבדתי במקומות עבודה עם אנשים די מטורפים, והאנרגיה שלי הייתה תקועה
תמיד כשיש יום הולדת לאחד הילדים, יש איזה אורח שמחליט שאנחנו זקוקים לתוף של ילדים, כזה עם רצועה
אני חייבת להביא כאן את סיפור גלגול השלג האחרון שבו השתתף בעלי, ולכן רצוי שתחילה אסביר מה זה…
הבית שלנו ממוקם ממש מעל טיילת הליכה ארוכה, בקו גובה לא רב מעל הכנרת. בימי בוקר שטופי שמש
אנטרטיקה מיד כשהתחיל החורף, או יותר נכון – מרגע שהודיעו שהחורף היה אמור כבר להיות חלק משגרת יומנו,