אנטרטיקה
מיד כשהתחיל החורף, או יותר נכון – מרגע שהודיעו שהחורף היה אמור כבר להיות חלק משגרת יומנו, כפות הרגליים שלי שינו מצב צבירה – ל”קפוא” שזה אחד משלושת ה”F”ים – Flight, Flight or FREEZE – אופציות התגובה של האדם.
יש תחושה שאפשר לנתק את הבורג המחבר בין הקרסול לכף הרגל, ולשים את כפות הרגליים בצד, עד להודעה חדשה.
כף רגל זה איבר ערמומי. אני שוכבת במיטה ולא מצליחה להירדם, ורק אחרי כמה שעות אני מבינה שבעצם לא נרדמתי כי הרגליים שלי הן שטח עצמאי עם אזרחות של אנטרקטיקה. אנטר ארטיק.
איפה יש חלקי חילוף לגוף?
טוב, אז אם אני כבר ערה – אני חושבת. וכשהראש על הכרית, קורה משהו למדור הרעיונות והיצירתיות במוח שלי, וכל הרעיונות לכתיבת הקטעים הבאים עולים וצפים. כנראה בגלל זרימת דם טובה יותר לאזור…
ואז מתחילה ההתלבטות הקשה:
האם לקום ולכתוב עכשיו באמצע הלילה?
אבל כיצד אעשה זאת כשכפות הרגליים שלי מנותקות ממני ומחכות בצד המיטה להתחממות גלובלית?
אפשרות שנייה היא לתייק הכול במוח, אף כי אולי אשכח משהו חשוב עד שיבוא הבוקר. ואז כבר בא הבוקר….
אני אוספת את כפות רגליי, ומתחילה יום חדש.
אבל יש פתרון: בקבוק חם.
אמא שלי קראה לזה קרוש – crush בצרפתית.
לאחי שגר בהולנד קופאות הרגליים במרבית חודשי השנה. ההולנדים החכימו לייצר בקבוק חם שיכול להכיל בתוכו קומקום שלם של מים רותחים. מרוב התלהבות מהפתרון הביתי, אחי נרדם עם זה כל כך טוב שחטף כווייה ולא הרגיש. זה לא מצחיק!
בארץ עוטפים את הבקבוק החם בפיג’מה פרחונית. רק בעזרת חוש המישוש אפשר למצוא אותו ברחבי המצעים הססגוניים שלנו.
וגם, מאחר שהשכחה היא בעוכרינו, עד שזוכרים להשתמש בפתרון המדהים הזה, החורף שעדיין לא הגיע – חלף.
ויש לו שימושים נוספים לבקבוק החם:
אם שמים אותו על הבטן אחרי שאוכלים ארוחה כבדה, ממיסים מבחוץ את כל המרכיבים וקמים בבוקר רזים ובלי גזים…
על אותו עיקרון אפשר לנסות לשים אותו על ירכי צלוליט. דווחו לי אם נמס משהו.
אם כואב הצוואר, אפשר להניח את הבקבוק מתחת לעורף, לעצום עיניים ולדמיין שאתם בנופש במקום אקזוטי, או שוכבים על מיטת מים חמה.
אפשר להכין קפה/תה עם ארומה של גומי.
וכדי לפתור את בעיית בזבוז המים שבבקבוק החם, אפשר להשקות בבוקר המחרת את העציצים. אלא שעקבתי אחריהם מקרוב, וגיליתי שלאחר ההשקיה הם נרדמו משום מה… אפקט הלילה השפיע עליהם.
בכל מקרה, מומלץ בחום על-ידי כפות הרגליים.
כתבה מיכל בוקר-שרגני עבור האתר “צחוקו של יום”
כל הזכויות שמורות©
תפריט