077-2341504
argaman@netvision.net.il

זהו סיכום ההרצאה שנשאתי בכנס הבינלאומי לרפואה משולבת

שהתקיים בבנייני האומה בירושלים בתאריכים 20-21.10.2010

ב- 23 השנים האחרונות, מאז שהורי נפטרו הסרטן, הפכתי למטפלת ברפואה משלימה, ואני מטפלת מתוך מטרה למצוא מכנה משותף לריפוי מהמחלה.
התבוננתי במתמודדים עם סרטן מכל הגילאים מחתכים שונים בחברה ומרמות שונות של מודעות עצמית. הבנתי שהמחלה חוזרת ברוב המקרים ובסיבוב השני המתמודד מחפש דרכים שונות ונוספות לריפוי.
בחרתי להתבונן באנשים שחלו בסרטן וריפאו את עצמם ללא התערבות הרפואה וכן באנשים שהמחלה לא חזרה להם במשך השנים לאחר שעברו טיפולים קונבנציונליים.
מצאתי שהמכנה המשותף לכל מי שהבריא בכוחות עצמו או שהמחלה לא חזרה לגופו, היה שינוי.
אלה הן חדשות טובות. החולה עשה איזה שהוא שינוי בחייו, בצורת התנהגות או באופן התגובה למצבים, במודעות העצמית, בזוגיות, בצורת החשיבה, במקום העבודה, בייעוד שלו, שינוי ביחסים עם בני הבית ועוד.
החדשות הפחות טובות הן שכל אחד מהמטופלים הללו עשה שינוי אחר לגמרי, שינוי מאוד אינדבידואלי שמתאים רק לו. הווי אומר שהריפוי מאוד אישי ושונה מאדם לאדם. כל אחד צריך למצוא את השינוי המיוחד שלו, שיבריא אותו.
והתחלתי לחשוב כיצד אני מרכיבה תכנית לימודים אפקטיבית שתוכל לעזור למתמודדים עם סרטן למצוא ולזהות את השינוי המיוחד להם ולעשות אותו.
עם מטרה זו בלב, הבנתי שלא כולם מודעים לכך שהם צריכים לעבור איזה שהוא שינוי.
אנשים בריאים בדרך כלל חושבים שהכול בסדר ואין מה לשנות בחיים. אבל כשהסרטן בא לביקור, זה קצת שונה. המתמודד מתחיל בדרך כלל לשאול את עצמו שאלות ובוחן עם עצמו את הקשר בין המחלה לבין מה שקורה לו בחיים. שואל למה זה קורה לו?
לסדנאות שאני מעבירה, שמתאימות לריפוי עצמי, רק 10% מהמשתתפים מחפשים סדנה אלטרנטיבית בסיבוב הראשון עם המחלה, כאשר לרוב בני המשפחה הם שמוצאים את הסדנה ומביאים אותם ללמוד.
45% מהתלמידים הם כאלה שהמחלה חזרה להם בסיבוב שני או שלישי ויתר ה- 45% הם מבריאי סרטן, כאלה שחלו בסרטן לפני מעל חמש או שש שנים ופוחדים שהמחלה תחזור להם ומחפשים כלים לריפוי.
כולם מבינים שיש איזה קשר נפשי לאיזו חוויה שהם עברו לבין העובדה שיש להם מחלה.
עוד למדתי שאף אחד לא אוהב שאומרים לו שהוא צריך להשתנות. זה אחד הדברים הכי קשים לאדם.
כמורה או כמטפלת רואה בבירור מהו השינוי שהאדם צריך לעשות כדי להרגיש יותר טוב. תמיד קל לראות מהצד. אבל לא קל לומר לאדם השני להשתנות, וזה גם לא תפקידי. עם השנים הבנתי שלא עוזר אם אני אומרת או מסבירה, ההבנה חייבת להיות של המטופל עצמו. המטופל צריך לעשות את ההיקש. רק אז יקרו דברים בחייו שיגרמו לו לשינוי, להשתנות.
אחד הספרים שכתבתי נקרא הבחירה בחיים והוא מיועד לתמיכה במבריא בזמן התמודדות עם מחלת הסרטן, ויש גם תקליטור תואם לתרגול דמיון מודרך. לפני כשבע שנים, כשיצא הספר לאור, הרכבתי סדנה ובה ריכוז החומרים שבספר – סדנה שמועברת במחיר נמוך במיוחד כדי לאפשר לכולם להשתתף, הרכבתי את השיעורים כך שהם יובילו את המתמודד למציאת השינוי האישי שלו, תוך כדי שהוא מקבל כלים פרקטיים לשימוש ביתי, ואינו תלוי באף אחד אלא בעצמו.
אני חייבת להדגיש שהחומרים הנלמדים בסדנה מקבילים לטיפולים ואינם תחליף, אלא תומכים במבריא בכל מצב שבו הגיע לסדנה.
הסדנה “מערסלת” את השינוי וגורמת לו להיראות אפשרי בעיני התלמידים, מעגנת את השינוי בכלים רוחניים הגיוניים, הממלאים אותו באנרגיה הדרושה לקבל ביטחון ולחולל שינוי בחייו.
מהתבוננות בתלמידים, השינוי שחל בהם מהרגע שהתחילו ללמוד עד סיום הסדנה, הוא משמעותי וחיובי ביותר.
אני שומרת עם רוב התלמידים על קשר והם ממשיכים לתרגל ולעבוד באופן עצמאי גם הרבה לאחר שסיימו ללמוד.
עוד מסקנה אליה הגעתי, היא העובדה שהמיקום של הגוש הסרטני והגרורות עוזרים למתמודד לזהות ולהבין טוב יותר את השינוי שעליו לעשות, או לזהות את הגורמים למחלה.

אני מחלקת טפסים בתחילת הסדנה וההתאמה הזו מאושרת ב 99% מהמקרים.כל איבר משדר מודעות מסוימת על פי הרפואה המשלימה. ה”סרטן הראשי” והגרורות שלו ממוקמות בצורה שרומזת לחולה על הדברים הפנימיים שעליו לשנות.

לדוגמה סרטן מעי יבוא למי שמחזיק דברים בבטן ולא משחרר ולא משתחרר, ואם יש גרורות בכבד, אז יש תוספת עבודה על שינוי מבחינת כעסים.

  • סרטן השד מכוון לעבודה על מערכות יחסים (או זוגיות או הורים או ילדים).
  • ריאות מצביעות על אדם שלא מרגיש חופשי בתוך המסגרת שבה הוא נמצא, לא מסוגל לעשות מה שהוא רוצה, נמצא תחת שליטה.
  • לימפומה היא פריצה למערכת ההגנה של החולה. מישהו או משהו פולש לפרטיות שלו והוא מרגיש מאוים.
  • סרטן בעצמות או גרורות בעצמות מסמל נוקשות או אי קבלה של דברים חדשים, תקוע בשלו.
  • סרטן הדם, חוסר שמחה, חוסר זרימה עם החיים, חוסר הערכה למה שיש.

ככל שסוג הסרטן מורכב, כך גם מורכבת אישיות של האדם.
ככל שהסרטן ממקום במקום שאי אפשר להגיע אליו בניתוח לדוגמה, או במקומות נדירים במיוחד, כך חש גם האדם עצמו (על עצמו) כנדיר ומיוחד, או חושב שיש בו פוטנציאל נדיר שלא בא לידי מימוש במלואו.

לסיכום
מחלת הסרטן באה כדי לעורר את האדם למודעות גבוהה יותר, ואף מסמנת את הגוף כמפת דרכים לשינוי.

באהבה רבה
מיכל בוקר סופרת, מטפלת ומורה הוליסטית | 077-2341504 או 052-3021029 | argaman@netvision.net.il

הבחירה בחיים – סדנה למבריאי סרטן עם מיכל בוקר
המרפא שבי – סדנה להעצמה וריפוי עצמי עם מיכל בוקר הסדנה פתוחה להקל הרחב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Comment moderation is enabled. Your comment may take some time to appear.