077-2341504
argaman@netvision.net.il

תמיד כשיש יום הולדת לאחד הילדים, יש איזה אורח שמחליט שאנחנו זקוקים לתוף של ילדים, כזה עם רצועה להידוק סביב הכתף והמותן (שלא יזוז חלילה) עם שני מקלות פלסטיק אדומים, כזה שעושה הרבה רעש וקשה להוציא אותו מידי הילד המתלהב.

איפה ההתחשבות בהורים בעת קניית המתנה הזו?

עוד ברגע פריצת אריזת המתנה של התוף, בעלי ארז תיק וירד לנואיבה, מהדרך הוא התקשר והודיע שהוא חוזר בעוד שבוע, כשהילד ימצה את עניין התוף עד תום.

התוף היה מסוגל לגרום לקרע בעור התוף (תרתי משמע) ולקרע משפחתי חס ושלום.

הילד, לא רק שחימש עצמו בתוף, גם החל צועד עם ברכיים ישרות משהו, כאילו הוא במפגן צבא כיבוש ידוע לשמצה.

לילד יש הרבה כישרונות, תיפוף זה לא אחד מהם. הנה, עכשיו אנחנו יודעים.

כמובן שכשיצאנו מה”אירוע” של היום הולדת, הילד המשיך לתופף במורד המדרגות. כל השכנים פתחו את הדלתות למשמע הרעש מחריש האוזניים. גופם לא ספג טוב את תהודת תוף המלחמה הזה והם התעלפו על הסף וגם על אסף (הבן של אחותי שקנתה את התוף ואיתה אסגור חשבון ביום אחר).

כמובן שהוא המשיך לתופף גם בחלל הקומפקטי של המכונית. יש לכם מושג איזו אקוסטיקה יש ברכב שלנו? שומעים כל הקשה ואף מרגישים אותה. זה השלב שבו רטט בלתי נשלט הופעל בזווית העין שלנו.

הודעתי למתופף הצעיר ש”עד כאן” ואם לא אז יש חלון שממנו התוף או הוא יכולים בטעות – ואני מדגישה – בטעות למצוא דרכם החוצה. זה עבד. כולם החזירו בדממה את האוזניים שלהם למצב “הקשב” סטנדרטי.

כשהגענו הביתה, הילד מצא שאם מעבירים את מקל התיפוף האדום על עמודי הברזל של מעקה המדרגות, נוצרים צלילים מעצבנים חדשים. הוא מצא את המקל שימושי לא פחות. אחרי עשר דקות הצלחנו לשכנע אותו שהמעקה יהיה כאן גם מחר, הוא רק לא ידע שבלילה אמיס את מקלות הפלסטיק ואחזירם למצב חומר גלם.

ואם חשבתם שזהו זה, אז בבית כשפתחנו את כל המתנות התברר שעוד כמה אורחים חשבו שאנחנו משפחה מוזיקאית ובאותה נשימה קיבלנו ואני מדגישה קיבלנו אורגן כזה שפועל על סוללות. כמובן שזה לא בא עם סוללות בפנים ולכי תמצאי עוד הלילה סוללות מתאימות בגלל הלחץ של הילדים, כשבעלך בנואיבה, ועוד לעשות זאת מתוך ידיעה שאחרי שתשיגי את הסוללות תביאי על עצמך את חורבן בית האוזן השלישית, כי אז המכשיר שנקרא “משחק” (מלשון שחיקה) יתחיל לפעול…

לאחר מעשה, הסתבר שבאורגן יש גם תחנת רדיו מפוברקת בשפה הערבית. קיבלנו אורגן מלבנון! עוד התברר שהמתכנת של האורגן מעדיף קול אלט גבוה במיוחד, מכל האפשרויות הקיימות.

סגרנו על הילדים את דלת החדר, שייתנו דרור לאצבעותיהם ולאוזנינו. הציוצים שעלו מהאורגן הנרגן היו קלים מנשוא ולכן התעופפו וחדרו ישר לעצמותינו. הקלידים מתוכנתים כך שהם מכוונים ישירות למערכת העצבים. זהו כלי מסוכן ביותר כי כל הקלדה מכווצת את בני הבית והבניין. הלכנו לישון עם עוויתות כמו של ג’ו קוקר והתפללנו שבבוקר הילדים ישכחו שיש אורגן. קיווינו שהם יזכרו שיש כאן ארגון שולט שנקרא “הורים”.

מסקנה ובקשה אישית

אם אתם לא הורים לילדים קטנים ולא חוויתם לאחרונה אסון מוזיקלי כזה מקרוב, אז הנה לכם טיפ – ההורים של הילדים מעדיפים מתנות שקטות של הרכבה וצביעה דוממת. משחקים מהסוג הזה יהוו בסיס לכך שהילד יוכל בעתיד להרכיב חזרה את ההורה לאחר כל יום הולדת.

כתבה: מיכל בוקר © כל הזכויות שמורות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Comment moderation is enabled. Your comment may take some time to appear.